תארו את החוויה:

לפני כעשר שנים הייתי משתמשת בסמים כבדים. הייתי מכורה להרואין. לקחתי מנה קטלנית של הרואין והתגריתי במוות. בחוויית סף-המוות שלי הייתי "מתה" יותר מ -20 דקות. הסיפור התרחש בשנת 1983. החוויה הייתה עמוקה למדי ונשארה איתי עד עכשיו. אני זוכרת שנסעתי בחלל, ביקום אם תרצו, בקצב מדהים ובמהירות, חלפתי על פני כוכבי הלכת וכוכבים אחרים כמו טיל בליסטי. לבסוף הגעתי למקום שנראה ערפילי והיו כמה גברים נסובים מסביב לשולחן. בראש השולחן ישב אדם אותו חוויתי כישו, לפי תפיסתי.

נאמרו לי דברים רבים על חיי ועל עצמי. עמדתי שם ואמרו לי שאני צריכה לחזור והפעם אני צריכה לעשות את זה נכון. הלוואי ויכולתי לזכור את כל מה שאמרו לי בשלמותו, אבל אני לא יכולה. דברים רבים נאמרו לי טלפתית. חזרתי ומצאתי את עצמי צפה מעל גופי, הייתי בתקרה ומסתכלת על הסצנה מלמעלה.

ראיתי את ילדיי עומדים מעליי ואת בעלי בטלפון מתקשר למספר החירום 911. שמעתי את כל מה שהוא אמר, באותו הרגע הייתה לי המחשבה "איך אחזור לגופי?" ומיד מצאתי את עצמי בחזרה בגופי ובתוך האמבולנס שהגיע עד פתח הדלת. עניתי על כמה שאלות לנהג האמבולנס ושלחתי אותם משם. ביקשתי מבעלי לאשר את מה שראיתי ושמעתי בזמן שצפתי מעל גופי בתקרה. הוא אישר שהדברים האלה אכן קרו. חוויית המוות שלי הייתה אמיתית לגמרי... לא היה לי דופק; הייתי כחולה וניסיונות ההחייאה מפה לפה לא צלחו.

בעלי הזמין אמבולנס כניסיון נואש אחרון להציל אותי.

בחוויית סף המוות השנייה שלי, מצאתי את עצמי נפרדת מהאור ואבדתי בחושך מוחלט. שיניתי את דרכי אחרי זה וכמובן שהייתי נקיה מסמים כבר הרבה שנים. זו לא הייתה חוויה הנגרמת מתרופות. אני בטוחה שהייתי מתה וחזרתי כדי לחלוק את סיפורי.


סיפור רקע:

מגדר: נקבה